המוטיב שהנחה את יצירותיי הוא: דרך. כל אחת מהעבודות מסמלת סוג אחר של נתיב. היצירה הראשונה היא דיוקן של דודתי חגית, שנפטרה לפני שנתיים ממחלת הסרטן. קווי המתאר והנפח של הדיוקן הם מילות שיר שכתבתי לזכרה . העבודה מייצגת דרך קטועה שטרם הסתיימה.
היצירה השנייה היא עבודת וידאו ארט של ציור בחול. שמסמלת דרך שהגיעה אל סופה לאחר תהליך ארוך של הגשמה עצמית.
החול מסמל גם את מימד הזמן הקצוב. שעון חול..
העבודה מעמידה את הצופה מול השאלה: כיצד עליי לנתב את חיי..