“הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון, ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד”
(מארק טווין)

אני בת 17 ולוקחת ריטלין כבר יותר מ-10 שנים. מכירה מקרוב את יתרונות התרופה אך גם את חסרונותיה.
הריטלין פגע לי במשקל, בשלווה, בשינה ובעיקר בכישורים החברתיים.
עם השנים התרופה נהייתה חלק מהאישיות שלי- הפכה אותי לבנאדם סגור ואדיש.
בשנים האחרונות עברתי תהליך אישי עם הריטלין: עליתי ממקום שבו הכדור שולט עליי וחוסם אותי למקום יותר חופשי.
קל לי להיפתח לאנשים, לישון ברצף ולאכול בהפסקת צהריים.

עד כמה אהבתם את היצירה?