העבודה שלי עוסקת בנושא הכבוד בעדה האתיופית ובאופן שבו הוא בא לידי ביטוי בין הדור הצעיר לדור הבוגר.הרבה עקרונות ומסורות שהיו לעדה האתיופית השתנו ונעלמו ברגע שעלו ארצה, אבל עקרון הכבוד שהיה דבר בסיסי בחיים באתיופיה המשיך להתקיים גם פה.
לדור הצעיר שהתחנך בעולם החדש, בו כול החוקים מתחילים להשתנות, עיקרון זה לפעמים נראה מעיק ואף לא נחוץ. לפעמים תחושות אלו באות לידי ביטוי בצורות הלא נכונות: הכנות הברוטאלית והאדישות שנדבקו לדור הצעיר מונעות ממנו להעניק את הכבוד הזה בצורה הראויה.
הצילומים בעבודה מראים את הדרכים היום יומיים להעניק כבוד למבוגרים, כגון כאשר אדם צעיר מגיש למבוגר מאכל או שתייה הוא צריך לעשות זאת בשתי ידיו. בנוסף, טקס הבונה מתבצע גם על ידי הנערות במשפחה על מנת להקל על הנשים. וגם כאשר בן משפחה צעיר בא לבקר את משפחתו נהוג להגיד שלום לכל אנשי הבית, וכאשר מגיע לאדם מבוגר עליו קודם לנשק את ברכיו בתור סמל לכבוד.
כולי תקווה שבעזרת סדרה זו אוכל לחלוק בגאווה את המסורת שלי ולהראות את הצורה בה חונכתי. בנוסף, אני מקווה שעבודה זו תשריש בתוכי את החשיבות והיופי שבהענקת כבוד בצורה כזו גלויה ופתוחה.
כבוד
שם התלמיד: מיכל אנגאו
שם המורה: דבורה קרל
בית הספר:
נתיב האולפנה ראשון לציון
טכניקה: צילום
גודל: 30*40 ס"מ כל צילום