הקשר הבין דורי, בינינו לאבותינו, בינינו לסבים – הולך ונחלש.
פעם עבדו באותה חלקת אדמה צעירים, אבות וזקנים, שלושה דורות. בסיום עבודתם היו מגיעים לביתם וחולקים את אותה ארוחה, היו מדברים, מקשיבים לסיפוריהם ומתבוננים במעשיהם. המבנה המשפחתי היה נותן מקום של כבוד לזקנה והסמכות הייתה מאוד ברורה. היום, המצב השתנה לגמרי. עקב הטכנולוגיה המתפתחת אנו מוצאים את עצמינו שקועים במסכי הפלאפון, רצים במירוץ החיים משם לפה, מפה לשם וכמובן שאין אנו יכולים או מספיקים לפנות זמן כדי להקשיב לאותם אנשים הקרובים לנו.
במיצג שלפניכם בחרתי להציג עץ זית תלוי באוויר שמתוכו מטפטפות טיפות בקצב קבוע. על הרצפה, מונח עציץ אך לא במקומו כך שהטיפות המטפטפות מן העץ לא מגיעות לעציץ אלא ליד התגובה הראשונה של האדם המסתכל על סיטואציה כזו מהטבע היא להזיז את העציץ אל מתחת לטיפות גורם לנו לחשוב פעמיים למה אנו, לא נוהגים כך גם כלפי הדור הזקן והמבוגר ולא 'מזיזים את עצמינו' כדי לספוג מחכמתם

עד כמה אהבתם את היצירה?