מוחי אגוז

בעבודתי אני רוצה להראות כיצד החוויות והאירועים שעברו עליי בילדות מעצימים אותי כבוגרת, נותנים לי כלים ובטחון לחיים בעתיד וכיצד עזרו לי להתגבר על פחדים בעבר.

כשאני חושבת על ילדותי אני נזכרת בחצר האחורית בביתה של סבתא, החצר בעלת עץ הפקאן ששימש לי כעוגן בילדות. אני ואחי שיחקנו בחצר, השתעשענו ואספנו אגוזים.

אהבתי את טעמם של האגוזים, אולם היה לי קשה לפצחם. היום, משהתבגרתי, אגוזי הפקאן הפכו אצלי לסמל של מציאת פתרונות וחשיבה מחוץ לקופסה.

דילוג לתוכן