אין תוכו כברו

ביצירה אותה בחרתי להציג מתוארות דמויות נשיות הלבושות בשמלות. הפנים של הדמויות שחורות לעומת הבגדים שלהן שמלאים צבע וחיים. הדמויות חתוכות בגדלים שונים.

הבגדים מסמלים את רצוננו להכרה חברתית הרואה בנו שייכים ורצויים, אך הפנים השחורות מגלות כי למרות הצבעוניות החיצונית יתכן והרצון להכרה חברתית משאיר אותנו חלולים, עצובים וריקים מתוכן אמיתי.

דילוג לתוכן