הפרויקט שלי עוסק בהנצחת סבי שנפטר בתחילת השנה.
דרך האמנות מצאתי את המקום להנציח אותו ולהעביר את האהבה שלי אליו ואת הכאב בחסרונו. העיסוק בו הוא חוויה מרפא בשבילי.
הפרויקט שלי מתאר את חייו ועוקב אחר תקופות משמעותיות בחייו עליהן בחרתי לשים דגש. ימיו פרוסים לאורך ציר זמן המתחיל בתיאור מרומז בעזרת צילום חפציו האישיים לפניי עלייתו לארץ וממשיך לתיאור כריתת ברית הנישואין והאהבה עם סבתא שלי והקמת ביתם בישראל. תקופה נוספת המוצגת בציר הזמן היא אובדן שני הילדים של סבי.
אבדה נוספת הייתה אשתו, סבתי. ברישום תמונה מבת המצווה שלי בה סבתי לא הייתה נוכחת ניתן להרגיש בחסרונה. בשנים הללו איבד סבי את עצמאותו והשתתקו לו רגליו. כיסא הגלגלים ביצירה בא לבטא את שני הדברים שהיו חסרים לו כל כך. יצרתי מעין מצבה, עליה חרטתי שיר שכתב דודי על סבא שלו והרגשתי שזה מדבר גם על סבא שלי.

עד כמה אהבתם את היצירה?